הורים לילדים שומעים מהמורים או מאנשי המקצוע הטיפוליים את המונח הפרעה או קושי בוויסות החושי. איך אני יכול להבין את הילד שלי וגם לנו המבוגרים זה קורה ולא תמיד אנחנו יודעים לקרא לזה בשם.
כשיש קושי בוויסות החושי, מתרחש תהליך קליטה של הגירוי, אך יש כשל בעיבוד שלו, והתגובה לא תואמת את הגירוי.
הפרעה בוויסות החושי מתחלקת לשלושה סוגים:
- תגובתיות יתר: מתבטאת בתגובה מוגזמת, עוצמתית, מהירה או ארוכת טווח לגירוי חושי. למשל: רתיעה ממגע במרקמים שונים, הימנעות ממקומות הומי אדם ולעיתים אף תוקפנות בתגובה למגע לא צפוי.
- תת-תגובתיות: מתבטאת בתגובה פחותה, איטית או חסרה לגירוי חושי. למשל: הילד יכול להיראות אדיש או לא ערני לסביבתו, מגיב באיטיות, לא ירגיש כאב, צריך מגע חזק הרבה יותר כדי להרגיש.
- חיפוש חושי: מתבטא בצורך ובעניין מוגברים בהתנסויות ובחוויות עוצמתיות וממושכות. למשל: תנועתיות בלתי פוסקת, שימוש אינטנסיבי וממושך במתקני חצר, צורך לגעת באנשים ובחפצים, דחיסת אוכל לפה .
ניתן להתמודד עם התופעה ואף לטפל בה כדי מתן אותה ולהקל על הילדים ולסייע להם להשתלב בצורה טובה יותר במסגרות השונות אשר יפגשו בדרכם.
